ניהול בהייטק מורכב או מסובך
ניהול בהייטק מורכב או מסובך?
מה ההבדל בין מורכב למסובך? כיצד ניהול המלווה בכלים הנכונים יכול להפוך חוויה מסובכת לפשוטה יותר. או יותר נכון למורכבת.
אנטרופיה וניהול בהייטק - מה השוני בין מורכב למסובך?
כיצד ניהול בשיטת אימ הופך את המסובך למורכב?
הפתרון הפשוט - לא מסובך, אלא מורכב!
על פניו הניהול בהייטק אמור להיות פשוט, הרי הניהול מתמקד באנשים ובתהליכי עבודה והאנשים שמרכיבים את פסיפס ההייטק הם בעלי רקע אקדמי רלוונטי, ניסיון רלוונטי, תנאי השכר וסביבת העבודה מפנקים ומאפשרים חיים עם פחות טרדות מאשר משרות ועבודות דחק. מה הופך את הפשוט למסובך? וכיצד ההבדל בין מסובך לבין מורכב מהווה את הצהר לפתרון? מורכב או מסובך?
יש מונח פיסיקלי או סטטיסטי שיכול לסייע:
אנטרופיה וניהול בהייטק – מה הקשר בין השניים?
קל להתייחס למושג כאשר מבארים אותו בפשטות, הנתון שמציג את עוצמת אי הסדר של מערכת כלשהי הוא אנטרופיה (נתונים או חומר, למידע נוסף ניתן לקרוא על החוק השני של התרמו-דינמיקה). ככל שמערכת יותר גדולה כך היא מורכבת יותר, היא הופכת למסובכת כשאי-הסדר גדל. למשל אם נזרוק קופסת גפרורים באוויר והיא תיפול פתוחה על הקרקע, מרבית הסיכויים יהיו שהגפרורים יהיו בתפזורת (אי סדר), יש סיכוי מאוד נמוך שהיא תיפול בדיוק כפי שהיא היתה קודם, כשכל הגפרורים מסודרים באותו המקום.
היכולת שלנו להשיב את הגפרורים באותו הסדר בדיוק מאוד נמוכה (מסובכת, מסובך או מורכב? מסובך לחלוטין), הגפרורים זהים ואין לנו את הדרוש כדי לדעת מי היה קודם והיכן? לעומת זאת אם נזרוק קופסה שמכילה את חלקי הפזל, על פניו כל החלקים פזורים באופן כאוטי על הרצפה. אך זהו מצב מורכב ולא מסובך, אנו יודעים לזהות חלקי מסגרת ולהרכיבה, ממנה לזהות גוונים, צבעים וצורות ונוכל להשיב את כל חלקי הפזל למקומם.
מנוע של רכב הוא מערכת מאוד מורכבת, אך אינה מסובכת. היכרות מעמיקה עם חלקי המנוע ואופן פעולתם מאפשר לנו לדעת היכן להתערב כדי לפתור קושי או בעיה. אך לכך דרוש לנו ידע רלוונטי.
קוד יכול להיות מאוד מסובך למי שלא מכיר את שפת התכנות אך גם קוד מאוד מורכב יהיה אפשרי להבנה על ידי מי שעוסק בפיתוח תוכנה וכתיבת קוד.
Siamionau Pavel | Shutterstock
כיצד ניהול בהייטק בשיטת אימ הופך מסובך למורכב?
ב- IM.Tec ישנם שלושה עקרונות ניהול שכל עוד תפעל על פי הם, צוות הכפופים לך יהיה בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוה וככזה גם פרודוקטיבי יותר. זה פשוט לזכור שלושה עקרונות ובכל פעולה ניהולית לצד כל תהליך ארגוני, לוודא שאתה מנהל לאורם. פשוט ללחוץ למאמר על שלושת עקרונות הניהול של אימ.
בנוסף, מקורה של IM.Tec בשלושת שלבי היסוד של שיטת אימ (IM). המיוחד בשלבי שיטת אימ שהם טבעיים – כך היינו מתנהגים גם ללא ההגדרות שלבשנו (או לחלופין הולבשנו) בחיינו, כגון: מנהל, איש מכירות, בקר איכות. השלב הראשון הוא אווירה (שינוי אווירה, איסוף מידע וביטול אנונימיות). השלב השני הוא ידע (שיוצר תשתית של בטחון ואמון, רובו מוגש באמצעות שאלות) והשלב השלישי הוא מערכת היחסים (לאחר שיש אווירה טובה, תשית של ביטחון ואמון, מתחילה מערכת היחסים ואותה יש לתחזק כל הזמן).
לצידם יש כלי ניהול שמייצרים תשתית ניהולית לשיפור ביצועים או בשם אחר "שיגרות ניהול". החל משיטת התבחינים למיון, גיוס והכשרה, דרך מודל מעש"ה להגברת המוטיבציה (ושינוי תפיסתי ניהולי, מעש"ה: מומחיות, עצמאות, שייכות, השפעה), שיחת אימ.פקט לקביעת יעד עצמי, טבלאות מלפ"א (מערך לימוד פנים ארגוני), ישיבות גו נו גו ועד לכלים ניהוליים המגבירים את המודעות כמו לוח המדידה, תדריך, תצפית ומשחקי אימ.
את כלי הניהול אנו חושפים, מלמדים בסדנאות פיתוח מנהלים (יש גם את הבוסטרים), בהם גם מבצעים סימולציות ושאר משחקי תפקידים כדי שהתרגול יהיה בסביבה מאפשרת ובטוחה ושהמנהלים יצאו ליישום כשהם בטוחים בכלי הניהול שבאמתחתם. כיוון שברור לנו שהיישום במציאות נתפס כשונה מהתרגול בכיתה, אנו גם נמצאים ומלווים את המנהלים שחפצים בכך בביצוע בשגרת העבודה שלהם ועם הצוות שלהם.
השלב המתקדם ביותר בהפיכת המסובך למורכב הוא בכך שכאשר אנו מסיימים את הטמעת שיטת אימ וכלי הניהול שלה, נבחרים מנהלים בארגון שיוכשרו להיות אינטגרטורים של השיטה ומדריכים שלה, זאת מתוך תפיסה שעצמאותו של הארגון ואי תלות בגורם חיצוני היא חלק מהגישה הניהולית. הם יהיו המנהלים שבכל שינוי וחידוש בארגון יוכלו לתת את המענה והפתרון באמצעות הידע שרכשו.
נראה שיעניין אותך לקרוא על יחס הזהב שבין פיתוח למוצר – היחס בין מוצר לפיתוח.