שחיקה בעבודה, כיצד נמנע מכך?

מתי מתחילה השחיקה בסטארטאפ?

אין ספק שהקמת סטארט-אפ כוללת התלהבות גדולה בקרב המייסדים ושותפיהם. בשלבים הראשונים יש מטרה משותפת, מוטיבציה עילאית, כולם חדורי מטרה ורצון וכל הטרדות הרגילות שכל ארגון סובל מהן מתגמדות לאור תחושת ה – "אנחנו ביחד ומסתדרים". גם ראשוני המצטרפים הם מהקליקה של המייסדים, מעגל החברים והמכרים הקרובים, יוצאי יחידות טכנולוגיות שמכירים עוד מימי הצבא, או עובדים ממקום העבודה הקודם שאיתם יש קשר טוב והיכרות מעמיקה. כולם מוכנים לעשות הכל למען קידום והאצת התהליך. בשלבים אלה, בשל רמת המוטיבציה הגבוהה והמחויבות לתהליך, אחוזי השחיקה מן העובדים עדין נמוכים.

אך השאלה היא – כמה זמן זה יכול להחזיק?

מהר מאד חודרים לסדר היום יומי של החברה גורמים שונים שמייצרים עומס ותחושות מתח ולחץ:

• ריצה של בכירי החברה בין משקיעים לטובת גיוס כספים שיעניק "חמצן" להמשך הפעילות של החברה.
• התערבות משקיעים שעשויה לנווט את החברה לכיוונים אחרים ולהקצין את השונות בקרב השותפים ואף במקרי קיצון להוביל לשינויים במוצר או ברעיון המקורי.
• הגעה של לקוחות פוטנציאלים שמצריכה מספר רב של POC בכל רבעון.
• מנהלים שתפקודם תחת לחץ מתגלה כבעייתי – איחורים, תיעדוף משימות לקוי שפוגע בחברה בהתקדמות התקינה של העבודה.
• בעיות כוח אדם בשל עזיבה פתאומית של עובדים שמפזרות את העומס על העובדים האחרים בצוותים.

כל אלו מהווים גורמים מרכזיים לתחילתה של תופעת השחיקה.

שחיקה בעבודה: מדוע דווקא המחויבים ביותר נשחקים יותר?

לא פעם מנהלים בכירים אשר לא מודעים להיבטים השונים של השחיקה קוראים את התמונה הפוך. סימני האזהרה של השחיקה מופיעים אצל עובד ומנהלו הישיר תופס זאת כזלזול, כחוסר אכפתיות, "הנה הוא שוב מתלונן ומתלונן" ומשתפים את עמיתיהם "לא יודע מה קורה איתו, פעם הוא היה המפתח הכי טוב שלי".

כל עובד ומנהל יכול להיות מושפע מהשחיקה, אולם העובדים המחויבים ביותר לארגון עלולים להיות אלה שנשחקים יותר מהר ובעוצמה גדולה יותר. מחויבות עצמית היא כוח אדיר, כוח שמביא אותנו, בני האדם להתאמץ בעבור המטרה והמשימה. אך כש"המירוץ" נמשך עוד ועוד, או כאשר יש עבודה מרובה ופתאום מתגלה שאין בה צורך, מתחילה להיווצר בקרב העובדים תחושה של עבודה קשה וללא סיפוק. המשימה של ריכוז מאמץ לאורך זמן רב, ובוודאי כאשר לא נראים תוצרים ותוצאות מצופות, מביאה לידי שחיקה מהירה – בעיקר בקרב העובדים המחויבים ביותר שלנו.

בהמשך נראה שיש גם תכונות שלעיתים מאפיינות את העובדים הטובים שלנו, שגורמות להעצמת שחיקתם.

מהי שחיקה בעבודה?

Burnout הינו מונח שנטבע ע"י הרברט פרדנברגר Herbert Freudenberger בספרו Burnout: the high cost of high achievement בשנת 1974. כיום מושג ה Burnout הוא מושג שהופך אט אט לשגור יותר יותר "בזכות" הקורונה. חיפוש קצר בגוגל מגלה שיש התעניינות רבה במושג (בינואר 2021 עלייה של 24% בחיפוש סימנים של שחיקה בעבודה במנוע החיפוש גוגל), יתכן שרצף אירועי הקורונה, בשילוב תחושות אי-הוודאות הם התורמים את שלהם להחמרת תופעת השחיקה.

הכוונה בשחיקה בעבודה 'Burnout' היא למצב שבו המוטיבציה של העובד בירידה. כשלאדם קשה להניע את עצמו לבצע את המוטל עליו או במילותיו של פרדנברגר: "הכחדת המוטיבציה או התמריצים במיוחד כאשר מסירותו של האדם למטרה או למערכת יחסים בארגון לא מצליחה להביא לתוצאות הרצויות".

שחיקה בעבודה היא תגובה ללחץ עבודה ממושך ומתאפיינת בשלושה מימדים מרכזיים

1. תשישות פיזית ומנטלית.
2. ציניות או תהליך של איבוד ההזדהות עם התפקיד.
3. תחושה של יכולת מקצועית מופחתת, או במילים אחרות הערכת חסר – שנובעת לעיתים מהיעדרן של "הצלחות קטנות" או מתזזיתיות המשימות שלא מאפשרת את תחושת ההתקדמות בתהליך, במוצר או במשימה.

נכון לציין שאנשים בעלי אופי שונה יגיבו אחרת לסביבת עבודה עמוסה ולחוצה. בתוך כך, השחיקה יכולה להשפיע בעוצמה גדולה יותר דווקא על אלה שהארגון או איכות הביצוע מאוד חשוב להם (הערה חשובה למנהלים, שדווקא המובילים, המסורים והמחויבים הם אלה שנמצאים בסיכון גבוה יותר לשחיקה וכך גם השפעתם בארגון). השפעה גדולה של השחיקה תופיע לרוב גם בקרב אנשים חסרי פשרות ופרפקציוניסטים בעשייתם. לדוגמה מפתח שעובד במשך שבועיים, למעלה מ-10 שעות ביום על פיצ'ר מסוים ויום לפני שהוא מסיים, מתגלה שהפיצ'ר נפסל וחובה לעבור מהר ודחוף לפיצ'ר אחר שהלקוח ביקש לראות ובכך כל עבודתו ירדה לטמיון.

כאשר זה קורה לעיתים, זה שוחק, וזאת בלשון המעטה. מצד שני, גם בני אדם בעלי תפיסה פסימית יושפעו בעוצמה רבה יותר מהשחיקה שבעקבות העומס. תפיסת עולם, המשפיעה עלה אופן שבו נגיב ונפרש אירועים שונים שמכילים בתוכם אי-וודאות (ושהינם שכיחים בחברת הזנק) יהוו גורם מכריע לכמות השחיקה שתורגש בקרב העובדים.

פשוט ללחוץ לקריאה על הקשר ליצירת ערך.

מה עושים עם זה? חכו עוד קצת לחלק של מניעה וטיפול בשחיקה.

שפיץ השחיקה – נקודת האל-חזור
הביטוי שפיץ השחיקה ( Burnout spike) מציג את נקודת השיא המסוכנת של שחיקה בעבודה.

נמשיל את השחיקה לכרסום במערכת העצבים – חוליות הצוואר מונחת לא נכון ובכל תנועה פוגעות בחוט השדרה, ככל שהאדם מתאמץ יותר, כך הכרסום בחוט השגרה מעמיק. ללא טיפול אותו אדם יהפוך למשותק. באופן דומה, הגעה לשפיץ השחיקה עלול לגרום לנקודה הרסנית שאינה ברת חזור, בה המוטיבציה והרצון של העובד להמשיך ולהעניק עבור הארגון כבים לחלוטין – זאת תהווה גם ככל הנראה את נקודת העזיבה שלו.

הבשורה המשמחת ששחיקה בעבודה הפיכה, ניתן לפעול כדי לשנות זאת – זה בידיים שלך.

איך מזהים את השחיקה לפני שמגיעים לשפיץ המסוכן שלה?

• ניכור מפעולות התפקיד והעבודה – שיח מרובה או אמירות על תנאי העבודה, תלונות על אחרים, ריחוק רגשי או כהות ריגשית לעמיתים, אדישות לגבי מרכיבי העבודה השונים. מדובר בתסמין שקל יחסית לזהות בישיבות השוטפות של הצוותים: דיילי, סטנדאפ, 1:1 או בקביעת יעדים והצבת זמנים למשימות (פשוט ללחוץ לקריאה על חשיבותה של הגדרת תפקיד בארגון).
• סממנים גופניים – כאבי ראש מרובים, כאבי בטן, כאבי גב המובילים להיעדרויות בשל חולשה גופנית ודומיהם.
• סממנים נפשיים – תחושה של "סחיטות", אין כוח להתמודד, דחיינות של משימות, עייפות, ותחושה קבועה של חוסר אנרגיה להתחיל את המשימה או עבודה.
• ביצועים בחסר – ירידה בתפוקה. זה יכול לבוא לידי ביטוי גם במשימות שמחוץ לעבודה למשל אדם שמתגלח בבקר ופתאום מתחיל להגיע לא מגולח, לא מסורק, קושי להתרכז במשימותיו ועוד. בארגון זה יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי בקצב העבודה שמאפיין את אותו עובד, או בסוג המשימות שהוא בדרך כלל מקבל ועובד עליהן.

חובה לסייג ולומר שלא כל עבודה בעומס גבוה ובלחץ של זמן מובילה לשחיקה. ניהול נכון של סדר היום והמשימות משפיע לטובה על רמת תחושת השחיקה של העובדים. על המענה והפתרונות בהמשך.

Toa55 | Shutterstock

5 הסיבות המרכזיות שגורמות לשחיקה 

בשנת 2018 בוצע סקר ע"י מכון גאלופ (Gallup) בקרב למעלה מ-7,000 עובדים ומנהלים על הסיבות המרכזיות שגורמות לשחיקה. מתוך הסקר עלו הסיבות המרכזיות הבאות.