פיטורים, איך לעשות את זה נכון?

בישראל 9.55 מיליון תושבים, מתוכם כ-250,000 בלתי מועסקים, ולמעלה מ-150,000 משרות פנויות. בסוף 2021 היו כמעט 400,000 שכירים בחברות הטכנולוגיות בישראל (יוני 2022, למ"ס). בכינוס של ועדת המשנה לקידום ההייטק בישראל מדברים על גידול של 15% במספר השכירים בענף זה, מדובר בכ-180,000 משרות נוספות כבר ב-2026.

מהן הסיבות לפיטורים בתקופת משבר?
תהליכי פיטורים בראי שלושת עקרונות הניהול של שיטת אימ
מקרי בוחן ודוגמאות של תהליכי פיטורים
פיטורים - 9 עצות לאיך לעשות את זה נכון

נכון שהקורונה, המלחמה באוקראינה, משבר הסחורות וההובלה ועוד שלל גורמים מביאים למשבר כלכלי, נכון גם שיותר ויותר קרנות הון, משקיעים ואנג'לים עוצרים או מאטים את ההשקעה ובוודאי שיש גם חברות רבות ששווין נחתך. אכן תקופה מאתגרת, יחד עם זאת, ברור לכל בר דעת שככל שחולף הזמן, הביקוש ל"ידיים טכנולוגיות" או ל"מוחות טכנולוגיים" עולה, כבר היום אנחנו נמצאים בחוסר גדול במתכנתים ומפתחים. גם מי שפוטר לאחרונה ימצא במהירות את מקום העבודה החדש, יתכן שברוח התקופה גם יקבל שכר הולם, ראוי ונמוך ממה שקיבל, אולם לא מדובר בכאוס ואבטלה גואה שמסמלים כי אין אור בקצה המנהרה.

מהן הסיבות המרכזיות לפיטורים?

הסיבות לפיטורים בארגונים הן כאמור שונות ומגוונות:

  • פיטורי נוחות – לנצל את ההזדמנות ולהיפרד מכל מיני סיבות מחלק מאנשי הארגון שהיו על הכוונת עוד טרם המשבר.
  • חשיבה לטווח הרחוק – למשל חברות שגייסו השקעות ומעוניינות לפרוס את ההשקעה לטווח זמן רחוק יותר כדי לצלוח את המשבר.
  • פיטורים שהינם הכרח המציאות שיכולים לנבוע מכשל בניהול, משינוי טכנולוגי ובכל מקרה מחייבים "לחתוך בבשר החי" כדי לשרוד את התקופה הקרובה.
  • פיטורים שמטרתם למנוע את ה"דאון-ראונד" (Down Round) בחברות הסטארטאפ הפרטיות ובכלל, כך אפשר להמשיך ולהסתמך על ההון שגויס בעבר ולמשוך עוד זמן עד להתייצבות וצמיחה מחדש.

במאמר זה נמנע מעיסוק בסיבה לפיטורים ונתמקד בדרך הבריאה והנכונה לבצעם. פיטורים ככלל, הם הליך מורכב הן מבחינה ארגונית ואנושית ולכן חשוב להבין כיצד לבצעם על הצד הטוב ביותר. בנוסף, ננסה להבין כיצד פיטורים יכולים להוות תהליך ארגוני שיכול אף להועיל, לחזק ולבנות את הארגון פנימה וגם לסייע לאלה שמהם בחרו להיפרד ולסיים את העסקתם.

להצטרפות לערוץ הטלגרם של אימ.טק – כל תכני הניהול הכי רלוונטיים במרחק של הקלקה.

התלבטויות נפוצות בתהליכי פיטורים

בזמן האחרון עסקנו בכך לא מעט. החל מחברות שהחליטו על קיצוץ של 10% בכוח האדם, דרך חברות שבשל רצון להתייעל, נדרשו לייצר מנגנון מדידה שמסייע להחליט מי נשאר וממשיך, מי מוסב או משנה תפקיד וממי נאלצים להיפרד, ועד לחברות שהחליטו לפעול בדרכים אחרות כדי לנסות ולהימנע מהליך הפיטורים המורכב.

מרבית ההתלבטויות נבעו מהרצון האותנטי של מנכ"לי החברות ומנהליהן הבכירים, לעשות זאת בצורה נכונה ורגישה. לדוגמה:

  • האם לפטר אחד אחד ואט אט או לפטר ביום או יומיים את כולם?
  • האם להסביר את סיבת הפיטורים לכל החברה, או רק לסגל הניהולי הבכיר?
  • האם להשאיר את המפוטרים עד סוף תקופת ההתראה או לא?
  • איזה הסבר לתת למפוטר? מה נכון לדוור לצוותים שמהם פוטרו? 
  • איך מפטרים צוות שלם שרק לפני זמן קצר גויס ועתה בשל הצורך לחסוך צריך לפטרו?
  • כיצד מונעים אווירה של בהלה והפרה של מערכת האמון והביטחון של העובדים בארגון ובמנהליו?
    ושאלות נוספות…

שלושת עקרונות הניהול

פיטורים בראי שלושת עקרונות הניהול של שיטת אימ

עקרונות הניהול הם כלי ניהולי-רעיוני שמשמש כמצפן בשגרה וגם בעתות משבר. הכלי משמש כסכמה לקבלת החלטות מושכלת וטובה יותר עבור מנהלים ומנהלות בארגונים שונים ומגוונים.

ניהול לאור מטרה – לחשוב היטב מה אנחנו רוצים באמת להשיג במהלך? כמו כן, לוודא שהכלים העומדים לרשותנו מספקים, להגדיר זאת בבירור ולדוור את המטרה לכלל המנהלים ובהמשך לעובדי ועובדות החברה. ככך שהמסר בהיר וחד יותר, כך הוא יצמצם את רמת הפרשנות ויקטין את הזעזוע. 

ניהול באחריות – כמנהלים אנו אחראיים לא רק כלפי מי שנותרים בארגון, אלא גם כלפי מי שמפוטרים והעסקתם מסתיימת. על כן, חובתנו לוודא שהם מסיימים בצורה ראויה, ובדרך שתבנה אותם הלאה, עם צידה לדרך ורצון אמיתי לסייע להם בהמשך. בתוך כך, אנו גם אחראיים לאופן שבו יתפסו את מהלך הפיטורים וגם להשפעה האפשרית שלו על הדימוי העצמי שלהם. 

לכן, נכון לחשוב כיצד לבנות את התהליך ממקום רגיש ומתחשב, עם הגשת כל התמיכה שהארגון יכול להעניק. למשל, הענקת מכתב המלצה, מפגשי סדנה או הדרכה כמו: ראיונות עבודה, כתיבת פרופיל לינקדאין, או כל תחום ידע שיכול לסייע להם. הכל בטווח האפשרויות של הארגון.

ניהול לתחושת מסוגלות – לוודא שהתהליך נעשה בצורה שהעובד או העובדת, מבינים את מערכת השיקולים, שהם מקבלים את הדרוש ממנהלם הישיר ומהארגון כדי להרגיש מסוגלים וברי השפעה גם לאור העובדה שהם מפוטרים. המטרה שלנו כארגון היא שהם יצאו מחוזקים עד כמה שניתן.

מספר מקרי בוחן לדוגמה

שירלי היא מנהלת צוות פיתוח בחברת טכנולוגית.
לאחרונה שירלי התבשרה כי הארגון נדרש לקצץ שני עובדים מתוך הצוות שלה, שמונה כשישה עובדים סה"כ, ושעליה לקבל החלטה לגבי בחירתם של העובדים המפוטרים בתוך שלושה ימים.
למרות ששירלי היא מנהל מנוסה, היא חשה כי העמדה שבה היא נמצאת היא קשה מנשוא ונתקפה בפאניקה ותחושות חרדה.
החלטתה האינטואיטיבית הראשונית הייתה להיפרד משני העובדים החדשים בצוות, זאת כדי למנוע עוגמת נפש מהעובדים הוותיקים, איתם יש לה מערכת יחסים עמוקה יותר.

כאשר פירקנו את המקרה לשלושת העקרונות חשיבתה והחלטתה השתנו:

ניהול לאור מטרה – הבחירה האינסטנקטיבית של שירלי נבעה ממקום רגשי, אך לא בהכרח כזה שמשרת את מטרותיה ומטרות הארגון. העובדים החדשים בצוותה של שירלי שולטים בטכנולוגיות חדשניות הנדרשות עבור המוצר החדש, בנוסף הרצון והמוטיבציה שלהם להוכיח את עצמם מוביל אותם לייצר תפוקות גבוהות יותר מאשר חלק מהעובדים הוותיקים. 

ניהול באחריות – מתוך תחושת האחריות לייצר וודאות ובהירות לגבי המצב ולמנוע פרשנויות שעשויות להגביר את תחושת הלחץ, שירלי החליטה שלאחר הודעת הפיטורים תבצע שיחה עם שאר חברי הצוות ותספר מה היו השיקולים להחלטתה ותתן מקום לשאלות, הבעת חששות וציפיות של שאר חברי הצוות.

ניהול למסוגלות – במעמד ההודעה על הפיטורים שירלי עשתה הכל כדי לצייר את הפיטורים כאילוץ מערכתי וזאת כדי למנוע מצב שבו תפגע תחושת המסוגלות של המפוטרים. בנוסף שירלי הכינה כל עובד מפוטר מכתב אישי עם החוזקות וההישגים שצבא לאורך הדרך.

מיטל, מתכנתת בחברת פינטק גדולה, חוותה לפני מספר חודשים שיחת משוב מורכבת. במהלך השיחה, ראש הצוות הציג למיטל את הסוגיות שהביאו לשיחה, ביניהן, תפוקה נמוכה ובזמן לא סביר, הפעלת כח עבודה רב על משימותיה שלא בצדק, עבודה שלא גובתה במסמכי אפיון ועוד.

לאחרונה, במסגרת תהליכי חדשנות והתייעלות, הוחלט בחברה על קיצוץ של 30% מכוח העבודה במחלקת הפיתוח. בתוך כך, על כל מנהל הוטלה המשימה לסווג את אנשיו לפי שלושה קריטריונים: 1. מתאים להישאר 2. מתאים להישאר, אך קיים פער. 3. אינו מתאים להישאר.
בהמשך לכך, הבהירה הנהלת הארגון כי על המנהלים בחברה לבנות תהליכי שיפור פרטניים לבעלי קריטריון מספר 2, זאת על מנת לצמצם את פעריהם המקצועיים.

בהמשך להחלטה, בנה ראש הצוות של מיטל תוכנית עבודה סדורה ומגובה ביעדים למען תהליך השיפור שלה. בחודשים שאחרי השיחה, מיטל התאמצה לעמוד בתוכנית שסוכמה. אולם למרות שהשיפור בתפקודה היה ניכר, הוא לא היה מספק.

מנהלה של מיטל פעל לפי שלושת עקרונות הניהול.

ניהול לאור מטרה – מנהלה של מיטל עשה הכל בכדי לסייע לה להצליח בתהליכי השיפור שלה. הדבר בא לידי ביטוי לא רק בבניית תוכנית סדורה הבנויה מיעדים ברורים, אלא גם בהקצאת זמן וקשב, לעיתים על חשבון משימות חשובות אחרות שעמדו על סדר היום.

ניהול באחריות – מנהלה של מיטל הבין שלמרות המאמץ שלה, היא אינה עומדת ביעדים שהוגדרו בתוכנית השיפור, כמו גם במדדי התפוקה של מפתחת בכירה. לכן, כחלק מאחריותו על ביצועי הארגון ועל עבודה במסגרת התקציב המוקצה לו, החליט לסיים את העסקתה.

ניהול למסוגלות עצמית – בכדי לצמצם את רמת פגיעתה של מיטל, שיחת הפיטורים בוצעה על ידי ראש מחלקת הפיתוח ולא על ידי מנהלה הישיר. בשיחה הוצגה למיטל הסיבה לסיום העסקתה, אולם במקביל ציין ושיבח המנהל את תהליך השיפור שעשתה ואת רמת הרצון ומהסירות שהביעה. לאחר שיחת הפיטורים, מנהלה הישיר של מיטל הציע לה לקבל שיחת משוב שבה יוצגו לה נקודות השיפור והשימור מעבודתה, וגם סיוע בהכנה לראיונות הטכניים בהמשך.

יואב הוא מנהל מחלקת פיתוח בחברת תוכנה. לאחרונה יואב התבשר כי הוא נדרש לפטר שלושה עובדים ממחלקתו. ליואב ניתנה האפשרות להציע לעובדים להתראיין עבור משרות נוספות בקבוצת האם של החברה.
יואב נלחץ מתהליך הפיטורים וחשב כיצד יוכל למזער את הנזק. הוא בחר בשלושה עובדים והחליט לשלוח אותם, עם עובדת נוספת מהמחלקה, לראיונות בקבוצת האם. המחשבה שהובילה את יואב הייתה כי במידה ואחד מעובדי הצוות יתקבל לחברת האם, הוא יוכל לחסוך לעצמו תהליך פיטורים אחד מתוך השלוש שנדרש לבצע. על מנת למקסם את סיכוייו למימוש תוכניתו, יואב שלח לראיונות את העובדת המצטיינת של מחלקתו.

כאשר פירקנו את המקרה לשלושת העקרונות חשיבתו והחלטתו השתנו.

ניהול לאור מטרה – האם המטרה היא לשמר כמה שיותר אנשים, או לשמור את הטובים ביותר? כשיואב הבין שמטרתו היא להמשיך ולספק את התפוקות במחלקתו, הוא הגיע למסקנה כי טעה כשחשב לשלוח את העובדת המצטיינת במחלקה לראיון בקבוצת האם ובכך לאבד את תפוקותיה. הוא החליט לוותר על הרעיון, גם כשמדובר במחיר של פרידה מאדם נוסף.

ניהול באחריות – יואב הבין כי אחריותו אינה רק כלפי המפוטרים, אלא גם כלפי העובדים וראשי הצוותים שבמחלקתו. לכן, הוא ארגן ישיבה עם ראשי הצוותים, שיתף אותם בבשורה וחשב איתם על דיוור מסר שקוף של האירוע. כך הוחלט למחרת ביצוע הפיטורים, שכל צוות יבצע ישיבה שבה ראש הצוות ישקף את המהלך, יסביר את הרקע ויאפשר להעלות שאלות ובקשות. סוכם שכל התנהגות שתציג חשש או קושי, תועבר למנהל המחלקה כדי שהוא יוכל ליזום מגע עם אותו עובד ולהיות עבורו.

ניהול למסוגלות – יואב נפגש עם שלושת המפוטרים והציג להם את המצב. על מנת למזער את הפגיעה בתחושת המסוגלות, יואב ניסה לשמור על המסר כי מדובר בפיטורים מאילוץ ולא מבחירה. בנוסף, הוא הכין לכל אחד מהם מכתב תודה אישי וציין בו את נקודות החוזקה שלהם, אליו צירף גם מכתב המלצה להמשך דרכם.

פיטורים, לעשות את זה נכון!

חשוב לציין שהעצות הבאות אנין נוגעות לתהליכי פיטורים בשל הפרת חוזה, בעיות תפקוד ותפוקה או מורכבות התנהגותית, אלא לפיטורים הקשורים במהלך של הארגון בשל אילוצים כספיים ורצון להתייעלות וחיסכון. לארגונים ולחברות שעובדים עם שיטת אימ, התשובה ברורה, מהלך ארגוני סדור מקטין את הפרשנות, מגדיל את השיתוף ומייצר בהירות וביטחון דווקא בתקופה שבה אלה חסרים.

כדאי להקשיב לפרק 10 בפודקאסט הניהולי שכותרתו: פיטורים, תהליך מורכב ובריא או אסון ארגוני?

לוודא שאכן נשקלו כל שאר האפשרויות לקיצוץ. לפעמים מה שהכי נגיש הוא מה שמקבל את המשקל המכריע. למשל לוודא שאין בחברה הוצאות אחרות שניתן באמצעותן להקטין ולהתייעל כמו:

  • לעבור לספקים זולים יותר בענן, לוודא שיש כמה שפחות שימוש וזמן בשרתי ענן של הספקים השונים (למשל שאילתה שגויה שרצה לילה שלם ומייצרת הוצאה מיותרת, או לוגים שסתם נמצאים בענן).
  • להימנע משימוש לא מוקפד במכונות בשביל להריץ תהליכים או אפילו השכרת שטחי נדל"ן מיותרים כשחלק גדול מהעובדים עובדים מרחוק.
  • האם שקלנו להוציא לחל"ת חלק או את כל עובדי החברה לפרקים? למשל להוציא את כלל אנשי החברה במהלך השנה הקרובה לחל"ת של חודש. מדובר בחיסכון של כמעט חודש שלם של שכר של כלל החברה, עניין שיכול לקנות זמן מכריע להמשך.
 

בתום בחינת כל שאר האפשרויות להתייעלות וחיסכון וכשמבינים את "גודל" האירוע. נכון לתכנן את התהליך: החל בקריטריונים שלפיהם יתקבלו ההחלטות, דרך הגורם המבצע ועד לצידה לדרך שייתן הארגון לאנשים מהם הוא נפרד.

מומלץ לקרוא מאמר כיצד ניהול איכותי מסייע בתהליכי התייעלות וחסכון?.

השלב הבא הוא לדוור את התהליך להנהלה הבכירה, לאחר מכן לדרג המנהלים ומנהלי הביניים וחשוב לא פחות מכך, להוציא מסר מובנה כתוב ואחיד לכלל אנשי הארגון. זה גם המקום להסביר למנהלים, בדגש על הצעירים תפקידם, שבמידה ויש להם מחשבות או תהיות לגבי המשך התנהלות המשבר, חשוב להימנע מלשתף אותן עם עובדיהם – זאת בכדי להימנע מיצירת ספקולציות העשויות להגדיל את רף החרדה בחברה. 

לכן, נכון לחשוב כיצד לבנות את התהליך ממקום רגיש ומתחשב. חשוב לזכור ששיתוף ושקיפות בעתות משבר, וגם בשגרה, קשורות במידה רבה לרמת ההירתמות והמחויבות של העובדים לארגון.

מחלקת משאבי אנוש – למרות שמדובר במהלך מורכב ארגונית ואנושית, מחלקה איכותית תוכל לפעול לחיזוק הארגון במקביל להכלה ויצירת סביבה מאפשרת ומרגיעה. המלצתנו היא שתהליך הפיטורים בחברה יהיה תחת אחריותה של מחלקת משאבי האנוש, ועם ליווי אישי של אנשי מש"א למנהלים השונים בחברה. 

נמליץ לקרוא את המאמר "מנהלי משאבי אנוש אינם נמנים על המייסדים – מדוע?"

 

חשוב שכל מנהל יכין את עצמו למפגש עם העובד או העובדת שמגיעים לשימוע. להכין מסמך שמתאר את החוזקות והעוצמות שלהם, להעניק כמה עצות להמשך הדרך ולהזכיר שמדובר בתהליך שנגזר תחת אילוץ ולא בשימוע "רגיל". כמו כן, נכון להבטיח (ולקיים בהמשך) סיוע ותמיכה בחיפוש מקום העבודה החדש. בתוך כך, חשוב להיות שם עבורם ולאפשר ולהכיל כל תגובה מהצד השני. חשוב לזכור שעד כמה שהסיטואציה לא נעימה ולא נוחה לנו, היא פי כמה יותר מורכבת לעובדים עצמם.

המלצתנו היא כי במידה וקיימת האפשרות, לבצע את התהליך ב"אבחה" אחת, זאת גם לטובת האנשים שמהם נפרדים וגם עבור מי שנותרים בארגון. הרצון לעשות זאת "לאט ובשקט" מבלי לעורר סערה הוא לרוב מתכון לאסון. המידע אודות פיטורים הוא כזה שמתפשט "כאש בשדה קוצים" ובכל נקודת מעבר, הוא עשוי לתפוס צורות שונות והרסניות בשל פרשנות אנושית מוטעית.

בכדי להימנע מכך, נכון להחליט על יום-יומיים-שלושה שבהם מבצעים את שיחות השימוע והפיטורים. לאחר שיחות הפיטורים, חשוב שכל מנהל ישיר יקיים פגישה עם אנשי צוותו, ישקף להם מי סיים את דרכו בארגון (זאת אחרי שמי שסיים לא נוכח כדי לא להקשות עליו) ויאפשר שיח פתוח ומכיל הכולל, מחשבות וחששות, להן ינתן מענה כן ואותנטי. בשיחות, נכון להדגיש שהמשימות קיימות ועתה, כשיש צוות קטן יותר לטפל בהן, יש חשיבות גדולה להירתמות של כל מי שנשאר. 

המטרה במסר הזה לייצר את ההמשכיות ו"להיתפס" על הדברים הבטוחים, זאת בכדי לשקם את תחושת הביטחון והיציבות.

כדי לקרוא את העצות שלנו במאמר על ההתפטרות הגדולה וכיצד להתכונן לבואה.

חשוב "לגעת בקצוות" להיות ערים להתנהגויות שונות בקרב העובדים ולאפשר פניה ישירה בכל עת. בתוך כך לתת דגש לעובדים ולעובדות השקטים יותר – העובדה שהם לא משתפים לא אומרת דבר ונכון לשים ליבנו אליהם. בנוסף, חשוב לאפשר לכל עובד ועובדת לפנות למנהלם הישיר עם כל חשש, שאלה, בקשה ולהשיב לכך בסבלנות. עניין זה רלוונטי יותר ככל שעולים בדרגות הבכירות בארגון.

מומלץ לנצל את התקופה על מנת לייצר מפגשים בלתי פורמליים בצוותי הארגון, ובצוותים שבהם פוטרו עובדים ועובדות בפרט. הגעה למפגש חברתי משותף מחוץ לכותלי העבודה, הכולל שיח וקרבה אנושית מסייעים ללכידות, כמו גם להפחתת החשש מהלא-נודע.

יש חשיבות גדולה לשימור השגרה הניהולית והארגונית. "הטקסים" הקבועים כמו: ישיבת דיילי או סטנדאפ, ישיבת 1:1, הוויקלי, ישיבת הספרינט וכד', משמשים כעוגנים ומחזקים את תחושת המוכר והידוע. השיח על העתיד, על המשימות הבאות, השינויים החיוביים הצפויים, מוצר חדש או פיצ'ר שהולך לעלות -כל אלה הם שמייצרים תחושה של אופק ויציבות בזמני משבר.

להיכנס לפרופורציה – חשוב לזכור שמדובר בתהליך שבטווח הרחוק צריך להטיב עם הארגון ואנשיו, שלא מדובר בכאוס או באסון בריאותי, אלא במהלך ארגוני שסיבות כאלה ואחרות הובילו אליו. בתוך כך, מנהלים ומנהלות בארגון הם הגורמים שיכולים לעשות את התהליך בצורה הרגישה ביותר מול אנשיהם, זאת תוך הבעת הכרת תודה על מה שנתנו עד כה, נחישות, עוצמה ורוך, החשובים לתחושת היציבות בארגונם.

מומלץ לשמוע את הפודקאסט שלנו בנושא "פיטורים, תהליך מורכב ובריא או אסון ארגוני?"

צור איתנו קשר

נשמח לשוחח איתך ולחשוב ביחד על הדרכים להטמעת ניהול איכותי ובריא בחברה שלך.

התהליך של אימ.טק

התהליך שלנו מסייע לחברות ולארגונים להטמיע מתודות ניהול שמסייעות להתייעלות.