גיוס כושל – כיצד נוכל לצמצם את הסיכוי שיקרה?
לתהליך גיוס כושל בארגון עשויים להיות מחירים רבים וכואבים. כיצד נוכל לפעול על מנת לנסות ולהבטיח לאייש את האדם המתאים ביותר לתפקיד?
מהם מחיריו של תהליך גיוס כושל בארגון?
מקרה הבוחן (Case-Study) של מתן, מנהל פיתוח העסקי מתחום ה - Fintech שהגיע להתראיין בסטארט-אפ בתחום התוכנה. כיצד היה יכול הארגון להימנע מהגיוס הכושל?
שיטת התבחינים משמשת כמתודה פנים-ארגונית שמסייעת לדייק את תהליכי האיתור והגיוס של מועמדים ומועמדות לתפקיד הרלוונטי בארגון.
אין ארגון שלא חווה תהליך כואב של גיוס כושל של עובד או עובדת לשורות הארגון. לתהליך גיוס כושל יש מחיר גבוה שפועל בכמה ערוצים מקבילים.
- בזבוז משאבי זמן וכסף – לפי מחקר שפורסם בעיתון ה Harvard Business Review , תהליך גיוס ממוצע מגיע ל- $4,129 לעובד או למנהל.
- פגיעה בהתקדמות העבודה/המשימות/הפרויקטים שצריכים להתבצע.
- פגיעה במיתוג המעסיק.
- גזילת משאבים נפשיים עבור המעסיק והעובד בתהליך הפיטורים.
- פגיעה במוטיבציה של הסביבה "שנחשפה" לתהליך הכושל.
- שחיקה של הגורמים האמונים על תהליך הכניסה לתפקיד והחפיפה – "שוב צריכים להתחיל מההתחלה".
כל הנ"ל מלמדים על הצורך הרב של ארגונים לבצע את תהליך המיון מדויק ככל שניתן על מנת להימנע ככל הניתן מטעויות.
מקרה בוחן – תהליך גיוס כושל של מנהל פיתוח עסקי
מתן, מנהל פיתוח עסקי מתחום ה FinTech הגיע להתמיין לתפקיד זהה בחברת סטארט-אפ גדולה בתחום התוכנה. לאחר מעבר על קורות החיים המרשימים ושיחה קצרה עם יעל ממחלקת משאבי האנוש, זומן מתן להגיע לראיון אישי עם סמנכ"ל המכירות ומנכ"ל החברה. על פניו, במהלך הראיון, עשה רושם שמתן הוא דמות רצינית ומקצועית; הוא היה טיפוס גבוה ומרשים ולאורך הראיון, ישב זקוף על כסאו ודיבר באופן ברור ורהוט על ניסיונו בניהול תהליכי מכירה, תוך שהוא משדר ביטחון בדבריו. לאחר חודשים ארוכים של חיפושים – נראה כי נמצא האדם התפקיד לאייש את המשרה.
במהלך הראיון, מתן נשאל על עברו המקצועי, על פרויקטים שלקח בהם חלק ועל שאיפותיו כמנהל הפיתוח העסקי של החברה. כשנשאל כיצד יתפקד כמנהל מכירות בתחום שאיננו מכיר עוד, ענה מתן "אני טיפוס שלומד מהר ומיישם עוד יותר מהר". לאורך הראיון תשובותיו של מתן עשו רושם על מראייניו והיה נראה שניתן להתקדם עימו לשלבים הבאים.
לאחר ראיון קצר נוסף עם רוני, מנהלת מחלקת משאבי האנוש, מתן התקבל לעבודה.
לאחר כחודש וחצי, החלו להתגלות סימנים מדאיגים בהתנהלותו המקצועית של מתן: במקום לבנות תכנית עבודה שנתית מסודרת למחלקת המכירות, כפי שהוגדר על ידי סמנכ"ל המכירות של החברה, הוא הרבה להתעסק בדברים הנמצאים ב"שולי התפקיד", הרבה לאחר לעבודה ולהקדים את יציאותיו לפני הזמן שעליו סוכם. גם חברי צוות המכירות החלו להרים גבה לגבי מנהלם החדש כשהרבה לדבר בביטחון ולחלק הוראות – אך ניכר כי לא ידע לתת מענה מקצועי אמיתי לצרכי השעה של המחלקה. ביצועי המכירות של החברה החלו מהרה להיפגע.
במקביל, מנהליו של מתן החלו להבחין בפערים מקצועיים רבים, תוך אי-יכולתו לגשר עליהם באמצעות כישורי לימוד עצמיים ושקדנות. למרות שניסו להאיר את עיניו לפערים הרבים, מתן לא הראה נכונות אמיתית לקחת בשתי ידיו את הביקורת שהושמעה על התנהלותו וליישמה.
לאחר שלושה חודשים של ניסיונות חוזרים ונשנים של הנהלת החברה לשים את מתן על המסלול, הוא פוטר מתפקידו. בדיעבד הבינו בהנהלת החברה כי מחיר הגיוס של מתן היה קשה מנשוא – אלו היו שלושת החודשים הגרועים ביותר שידעה מחלקת המכירות בארגון, הן מבחינת מחזור המכירות, והן מבחינת האווירה ששררה בה.
Photo by Freepik
כיצד יכל להימנע תהליך הגיוס הכושל של מתן?
בתהליך הפקת הלקחים שביצעו מנכ"ל החברה, סמנכ"ל המכירות ומנהלת מחלקת משאבי האנוש, הובן כי אחד הכשלים המרכזיים בתהליך הגיוס של מתן היה כי הוא לא היה שיטתי ומאורגן, והסתמך בעיקרו על תחושות הבטן של המעריכים.
כך למשל, במהלך הראיון שביצעו מנכ"ל החברה וסמנכ"ל המכירות, לא הובאו לידי ביטוי בדיקתם של קריטריונים מרכזיים כגון:
- יכולת בינאישית בניהול.
- רפלקטיביות – מודעות לפערים וקשיים אישיים והיכולת להציף אותם.
- יכולת למידה והסתגלות לסביבה משתנה.
מקצועיות. - ערכים של אמינות שותפות ומצויינות.
בנוסף, משימת הבית שקיבל מתן במהלך תהליך הגיוס לא הביאה בחשבון מאפיינים כגון אוטודידקטיות וחשיבה מקורית, החשובות גם הן לתפקיד של מנהל מכירות.
שיטת התבחינים: כשמתודולוגיה פוגשת את תהליכי הגיוס בחברה
שיטת התבחינים(The Criteria Method) היא שיטה שמטרתה לדייק ולזקק את תהליכי האיתור, הגיוס והכניסה לתפקיד ובכך לסייע לארגון להימנע מטעויות גיוס כואבות כמו זאת של מתן. שילוב תהליך מתודולוגי סדור בשלב המיון (איתור), נועד לבצע בחירה מושכלת של מועמד ובכך להקטין הסיכוי לקבלת החלטות מוטעית לגבי בחירת המועמד או המועמדת הראויים לתפקיד.
חלוקת התפקיד לתבחינים מתבצעת באופן הבא:
למשל, עצמאות ואוטודידקטיות, אחריות, יכולת רפלקטיבית וכו'. בהתאם לשיטת ניהול על פי ערכים, נכון לחשוב לשלב 2-3 ערכים מרכזיים של הארגון ובכך להעלות את הסיכוי לזהות מועמד שאינו מתאים רק בפרופיל המקצועי, אלא גם האישיותי, ל DNA הארגוני.
כעת, משבחרנו את התבחינים הרלוונטיים נוכל להתאים שאלות רלוונטיות עבור כל תבחין, אותן נשאל בראיון העבודה את המועמד למשרה. כך למשל, עבור התבחין 'רפלקטיביות' נוכל לשאול שאלות כגון:
- ספר/י על מקרה שבו קיבלת ביקורת מהמנהל הישיר שלך. על מה הייתה הביקורת וכיצד הגבת?
- ספר על כישלון שהיה לך במסגרת תפקידך.
לצד כל שאלה נבנה מחוון קצר שיסייע בהבנת התשובות שאנחנו מחפשים כמעריכים. למשל עבור השאלה הראשונה נחפש מועמד שמוכן לחשוף את עצמו ולספר על ביקורת לא נעימה שקיבל מהמנהל הישיר שלו ולשמוע על הדרך שבה בחר להתמודד איתה – האם הסכים לביקורת שקיבל? האם פעל כדי לשנות ולתקן אותה?
או מנגד, האם המועמד מנסה לצאת צודק ולהסביר מדוע הביקורת שקיבל מהמנהל שלו אינה מוצדקת?
בנוסף, ניתן לבקש לאורך הראיון דוגמאות רלוונטיות עבור התבחינים שאותם אנו מודדים. למשל עבור התבחין 'מקצועיות', ניתן לבקש מהמועמד לספר על עסקאות דגל שביצע/שיתופי פעולה אסטרטגיים שייצר (בארץ או בחו"ל) וכמו כן ולהעמיק בשיח על התהליך שהוביל אותו לסגירת העסקה או יצירת השת"פ.
אמנם משימה היא דרך אפקטיבית לבחינת יכולותיו המקצועיות של המועמד, אך ישנם אספקטים רבים שניתן לבדוק באמצעותה. למשל, דרך אפשרית להערכת מידת הצפת פערי הידע של המועמד (השקולה למידת הרפלקטיביות) היא "שתילת" סעיף שמוגדר כבלתי פתיר בתוך טופס המשימה.
לאחר מכן ניתן לבחון האם המועמד מתקשר למעריכים על מנת להציף את הקושי והפער, או שבוחר "לשרבט" תשובה, בתקווה שזו תספק את הסחורה.
מדדים נוספים שניתן לקחת בחשבון ולקשר לתבחינים: האם מועמד הגיש את המשימה בזמן? האם מילא את שאלות הרשות? האם ניכר כי ביצע מחקר בתשובותיו והשיג את המידע באופן עצמאי? האם הגיש או הציג את המשימה בצורה מקורית? וכו'
השקלול מתבצע ע"י המעריכים שביצעו את התהליך. כל תבחין לאורך תהליך המיון נמדד על סקאלה ולבסוף עולה לשקלול ציונים סופי. בסוף תהליך המיון ניתן לראות את סיכום הציונים עבור כל תבחין וכל מועמד ולבצע החלטה מושכלת המבוססת על צרכיו האמיתיים של הארגון. שיקלול והשוואת הציונים מאפשר השוואה אחידה בין "תפוח לתפוח", בצורה מהוקצעת התומכת בבחירה מושכלת עבור המועמד המתאים ביותר לתפקיד.
![](https://imtec.co.il/wp-content/uploads/2021/06/dna-spiral.jpg)
יתרונות השיטה – מציאת האדם המתאים לתפקיד
- מבוססת על ההיבטים החשובים ביותר בתפקיד ועל הצרכים הארגוניים.
- שיטתית ומאפשרת למנהלים ולמנהלות להקטין את התבססותם על תחושות בטן.
- מעלה את הסיכוי לגייס לארגון אנשים שתואמים ל- DNA הארגוני.
- מאפשרת לבחון (ואף למדוד) את הפערים שאותם כמנהלים נצטרך להשלים למועמד במסלול הכניסה לתפקיד.
את שיטת התבחינים ניתן להתאים לכל תפקיד שאותו אנחנו מחפשים בארגון – אנשי פיתוח, מחקר, מכירות, כספים וכו'. את התהליך נכון לבנות בצורה מדוקדקת וברורה, שעולה בקנה אחד עם האסטרטגיה הארגונית שעל סדר היום. אחד ההשפעות החזקות היותר של השיטה נובעת מהיכולת לפרק את התפקיד לגורמים ולהבין בצורה בהירה יותר את הפרופיל האידאלי לתפקיד שאותו הארגון מחפש.
באימ.טק אנחנו מלווים ארגונים בדיוק ושיפור מערכות גיוס העובדים באמצעות שיטת התבחינים. החל מביצוע סדנאות על הנוגעים במהות השיטה ובאופן ביצוע הראיונות, דרך בניית תהליך הגיוס (הגדרת תפקיד, ראיון חצי מובנה, משימה) ועד ליווי צמוד בראיונות עצמם ונתינת משוב בונה המסייע בחידוד התהליך.
תהלכי הגיוס משפיעים רבות על תהליכי שימור העובדים בהמשך, האם שמעת על תופעת "ההתפטרות הגדולה"?