על הקשר שבין שיטת אימ למתודולוגיית סקראם SCRUM

הקשר של הגישה הניהולית של שיטת אימ למתודולוגיה הידועה כ"סקראם" (Scrum) מושתת על אותם הרעיונות. Scrum היא מתודולוגיה מעגלית ומהירה לניהול תהליכים ופרויקטים בתחום התוכנה. 

רקע על שיטת הסקראם (Scrum) - מהו מקור השיטה?
מיהו הסקראם מאסטר? Scrum Master
קטע קצר מתוך הרצאה על ניהול וחדשנות בבי"ס קולר לניהול בתוכנית ל-MBA

רקע של שיטת הסקראם SCRUM

שיטת סקראם (Scrum) התפתחה מתוך הבנה שפיתוח תוכנה לא יכול להתבסס על גישות מסורתיות של תכנון מלא או חיזוי. הנחת היסוד ה"סקראמית" היא שבפיתוח תוכנה לא ניתן להגדיר מראש ולתכנן את הכל עד הסוף אלא תוך כדי תנועה. המיקוד ב-Scrum הוא בשיפור עצם תהליך שמייצר את התוצרים, כך שיהיה קל ויעיל להגיב על המשתנים הרבים שצצים במסגרת התהליך.

לאוהבי ההיסטוריה ניתן לגלות שטקאוצ'י ונונאקה Hirotaka Takeuchi & Ikujiro Nonaka, The new new) product development game, Jan. 1986 Harvard Business Review) שאבו את השם Scrum ממשחק הרוגבי. כשהכדור יוצא אל מחוץ למגרש, שתי הקבוצות מתחרות עליו בדחיפה קבוצתית האחת של השניה כדי להתחיל את המשחק מההתחלה. כך גם ב-Scrum מתחילים כל פעם בסבב "משחק" מההתחלה. גם כאן יש חיבור לגישה הניהולית של שיטת אימ שמתחילה בשלב האווירה שכל כך חשובה בעבודה, שהעובדים ירגישו את המשמעות, את יכולתם להשפיע, את השמחה שבעשייה משותפת וכו'.

זה מאפשר בעצם להעניק תוכנה למשתמשים (לקוחות) ובכל פעם מחדש להכניס חידושים, תיקונים, תוספות ושיפורים בכל "משחק חדש". כך שבכל תקופת זמן יכנסו השינויים למחזור השיפור הקרוב. מאז היו מספר טוענים לכתר, ביניהם: קן שוואבר, ג'ף סאתרלנד, ג'ון סקמיוטאלס וג'ף מקנה. השיטה המוכרת היום כ-Scrum היא פרי שיתוף הפעולה שבין שוואבר וסאתרלנד. 

הדגש המרכזי של השיטה הוא עבודה בצוותים המנחים את עצמם, "צוותים בהכוונה עצמית". שיטת אימ מייצרת תשתית ארגונית לשיפור ביצועים באמצעות פיתוח והגברת תחושת המסוגלות העצמית של עובדים ומנהלים וזאת בהתאמה אישית כשהמנהל הינו רק הגורם המאפשר, המדרבן והמכווין.

רשימת המשימות לביצוע או התהליכים המפורקים מסודרים בסדר עדיפות. בעברית מכנים זאת "עתודת המוצר". העבודה נעשית באמצעות "ספרינטים" מילה שמתארת תהליך קצר ומהיר שבו כולם "מאיצים" את פועלם. כל ספרינט כזה או בעברית כל ספרינט הוא בן ארבעה שבועות. יש מונח שנקרא Sprint Backlog והוא מתאר את חלק מרשימת המשימות שנחברה מתוך עתודת המוצר לביצוע בספרינט הספציפי.

הכוונה לישיבה או לפגישה שמטרתה לקיים תכנון מואץ של הפעילות הממוקדת והקצרה. בישיבה הזאת מחליטים או מגדירים את המשימות העתודה שנבחרו לסבב ה"ספרינט" הזה.

פגישה שמסיימת את הספרינט ובה בוחנים את התוצרים שהתקבלו ומעדכנים את עתודת המוצר (מסירים מה שבוצע ומוסיפים דברים שצריך לסבב הבא).

הכוונה לישיבת הפקת לקחים בסיום סבב מחזורי ולאחר ישיבת האבחון. או במילים אחרות, מסיקים מסקנות מהספרינט האחרון. דבר שדומה לישיבות שיפור ביצועים ואתגרי שיפור של אימ.

מדובר בפגישה קצרה וממוקדת שכל חבר צוות מציג את התקדמותו והיכן שיש קשיים יכולים לתת לו יד בהמשך. במרבית החברות פגישות אלה מתבצעות בעמידה כחלק מהתפיסה. 

סקראם מאסטר Scrum Master

סקראם מאסטר הוא נדבך חשוב שמאוד מתחבר לגישה הניהולית של שיטת אימ. תפקידו של המומחה לסקראם הוא לאתר ולסלק כל מכשול שעומד בפני הצוות. זהו בדיוק תפקידו של כל מנהל הפועל בשיטת אימ. ההבדל הוא שב-Scrum המומחה אינו חייב להיות ראש הצוות (הרי הצוות עובד בהכוונה עצמית) אלא גורם שמאתר ומסקל הפרעות וחסמים בדרכו של הצוות. 

כלי הניהול של שיטת אימ והגישה הניהולית עצמה הם כאלה שמעצימים את העובדים, הם מייצרים תשתית ארגונית חזקה ויציבה לתהליכי שיפור ביצועים ומאפשרים לכל עובד להמשיך ולהתפתח בהתאם ליכולותיו ולהאיץ זאת באמצעות חיזוק המסוגלות שלו (הן מהצלחות והן מכישלונות) ובכך מבטיחה עובדים ומנהלים בעלי הנעה פנימית הידועה כגורם האפקטיבי ביותר בעובדים יעילים, יצירתיים, מחויבים ולויאליים. אפילו אופן קביעת היעדים בניהול בשיטת אימ הוא בעל מאפיינים "סקראמיים" המנהל הוא הגורם המכווין בלבד וזאת באמצעות שאלות ומי שקובע ומציב לעצמו את היעד הוא העובד או המנהל שתחתיך.

קטע קצר מתוך הרצאה על ניהול וחדשנות בבי"ס קולר לניהול של אוניברסיטת ת"א במסגרת תואר MBA