פגיעות בניהול: המפתח למנהיגות חזקה ואמון
פגיעות בניהול, בניגוד לתפיסה הרווחת, אינה סימן לחולשה אלא מרכיב עוצמתי בבניית אמון, לכידות וחוסן ארגוני. היא מאפשרת למנהלים לבנות אמון ולחזק את סמכותם באמצעות "פרדוקס החולשה", שבו חשיפה אנושית אותנטית מקרבת עובדים ומגבירה מחויבות. אימ.טק מדגישה כי פגיעות ניהולית היא פעולה מבוקרת ומוכוונת מטרה, ולא התפרקות רגשית, המשרתת יעדים ניהוליים כמו רתימה, למידה וחיבור.
מהי פגיעות בניהול ומדוע היא אינה חולשה?
"אם אשדר חולשה כולם יכנסו לפאניקה", "מנכ"ל אף פעם לא טועה!", "מה אתה רוצה שאפרוץ בבכי לפני כל ההנהלה הבכירה?"
בקריאה ראשונית האמירות האלה יכולות להישמע לנו הגיוניות, וזאת בדיוק הסיבה למאמר הזה. המושג פגיעות בניהול או פגיעות ניהולית מציג את האמת, לפיה הבעת אנושיות, ספק וכאב אינה מעידה על חולשה, אלא מהווה מרכיב רב עוצמה בבניית אמון, בהנחת התשתית ללכידות וחוסן ארגוני.
מנהלים רבים חוששים להודות בטעויות או לומר "אני לא יודע" מתוך חששות רבים: לאבד סמכות, לייצר פחד, להחמיר את המשבר ועוד. אך למעשה חשיפה אותנטית ומבוקרת מקרבת את המנהלים והעובדים ומגבירה את המחויבות והמסירות שלהם לארגון ולמנהלם.
אם כך מהם העקרונות המעשיים ליישום שיתוף אישי שכזה?
מתי זה נכון ולא יהיה שיתוף יתר רגשי שאינו במקום?
איך משלבים זאת בשגרת הניהול והעבודה?
פגיעות בניהול מנהיגות פתוחה ואנושית מחזקת תרבות ארגונית בריאה וממצבת מעמד איתן של המנהל בשטח.
פגיעות ניהולית – מדוע מנהלים חוששים כל כך ממנה?
מנהלים נמנעים מחשיפה או שיתוף של טעות, קושי, חולשה או חוסר ידע מתוך פחד שיתפסו כחלשים, שיאבדו את סמכותם, שמישהו ינצל את "עמדת החלש" וינצלו אותם, שהאמון או הביטחון של העובדים בהם יפגע, לפעמים גם בושה או חשש מאיבוד שליטה והצורך להרגיש שהכל מוחזק.
כיצד פגיעות ניהולית בונה אמון?
פגיעות ניהולית בונה אמון ומחזקת את סמכות המנהל דרך מנגנון שמכונה "פרדוקס החולשה". בעוד שמנהלים רבים חוששים שאמירות כמו "אני לא בטוח", "טעיתי" או כל הצגה של חולשה יפגעו בסמכותם, דווקא הסתרת הקושי והחזקת תדמית של שליטה ועוצמה מזויפת פוגעות באמון ומחלישות את המנהיגות ואת יכולתו של המנהל לרתום אליו את אנשיו.
חשיפה אנושית אותנטית ושיתוף – מורכב לייצר מערכת יחסים עמוקה ולהאמין במנהלים שלא נתפסים אנושיים. כשמנהל מפגין אנושיות, פגיעות ומשתף בקושי, העובדים יראו אדם אמיתי, מה שמחזק את האמת, הבגרות, הביטחון שסביבו.
מרחב בטוח ללמידה ושיפור – הנכונות להודות בטעות, לומר שאיננו יודעים ולהביע ספק עצמי משדרת לצוות שלא חייבים להפגין תמיד תדמית של "יודע הכל". אלה פעולות שמפרקות מתחים ומנמיכות קונפליקטים ובכך מאפשרות תרבות ארגונית פתוחה ולומדת. אף אחד לא יטאטא או יסתיר.
הפעלת מנגנוני הזדהות – מנהל שמודה כי טעה, או מביע תסכול ואכזבה או אומר פשוט "קשה לי" מאפשר לאנשיו להזדהות עימו ומחזק את מערכות היחסים.
פגיעות בניהול מחזקת את סמכות המנהל?
אחריות ובגרות – הודעה בטעות כשמחוברת ללמידה, למשל: "ההחלטה זאת שקבלתי היתה טעות ולמדתי ש…" היא לקיחת אחריות שאינה מקטינה את המנהל, אלא להיפך ממצבת אותו כמנהיג בוגר וחזק.
התלבטות בקול מחברת – כאשר מנהל שואל את אנשיו, את צוותו: "מה דעתכם על הכיוון הזה?" ומאפשר לעצמו להיות מושפע מדעתם, מאמירותיהם, מייצר שותפות ופתיחות, הקשבה וחיבור. המנהל עדין הינו הגורם שמחילט ובכך סמכותו מתקיימת אולם ההתלבטות משתפת ומחזקת את תחושת הביחד, השותפות.
רתימה וחיבור ממקום אותנטי – אין ספק שמנהל שמפגין שליטה, עובדיו יקשיבו ויצייתו. אך האם ילכו אחריו "באש ובמים"? בני אדם מוכנים להירתם ולעשות מעבר ומעבר בעבור מנהיג אותנטי ואנושי וזאת בדגש על זמני משבר.
פגיעות ניהולית אינה התפרקות רגשית!
פגיעות ניהולית מחזקת את המסכות ומגבירה את האמון כאשר מדובר בפעולה מוכוונת מטרה, מבוקרת ולא התפרקות רגשית מוחלטת.
פגיעות ניהולית אינה העמסת החרדות והחששות של המנהל על צוותו וגם לא התייחסות לעובדיו כאל צוות טיפולי עבורו. השיתוף צריך להגיע לאור מטרה ברורה, לפני השיתוף חובתנו לוודא שהפגיעות משרתת מטרה ניהולית: רתימה, למידה, חיבור וקרבה, להוות דוגמה ולא צורך אישי לפרוק.
המיומנות יכולה להיות מתוארת בארבע מילים: "לגעת בקושי ולחזור להחזקה". לאחר השיתוף בקושי או הודאה בטעות חובה לחזור לתוכנית הפעולה ולאחריות הניהולית – להבהיר מה עושים ולאן הולכים או מה למדים מהמצב. לפגיעות ניהולית יש תכלית.
פגיעות ניהולית – כיצד לשלב אותה בשגרת הניהול?
- מה המטרה? – לפני שאני משתף לוודא שזה עם סיבה טובה – לקרב, לרתום, להשפיע, ללמוד או ללמד על משהו, להוות דוגמה.
- להתחיל בקטן – "לא יודע, אני אבדוק", או "אני עוד חושב על זה", "אשמח לשמוע איך זה נראה מהצד שלכם". לקלף מעט את התדמית ה'מאצ'ואית' היודעת-כל, היא כבר פעולה שתסייע לנו לרתום את האנשים שלנו.
- לבחור את הקהל – לא כל שיתוף מתאים לכל פורום. יש שיתופים שמתאימים ב-1:1 ויש כאלה שבפורום רחב יותר. יש שיתופים שמתאימים להנהלה ויש כאלה שמתאימים לצוות. צריך להרגיש את זה.
- לגעת בפגיעות אבל לא לסיים איתה – שיתפת? תחזור למטרה המקורית, להחזקה – מה עושים הלאה, מה ברור לנו יותר “זו הייתה טעות שלי, למדתי ממנה, ומכאן אנחנו משנים את אופן העבודה.”
- להודות בטעות בלי להקטין את עצמנו – פגיעות טובה היא לא “אני גרוע בזה”, אלא “פה קיבלתי החלטה שלא עבדה מספיק טוב, ואני לומד מזה”. לקחת אחריות בלי להפוך את זה להלקאה עצמית.
- אפשר (ורצוי) להתלבט ביחד – מנהלים הרבה פעמים מפספסים את ההזדמנות להתלבט עם האנשים שלהם, לשמוע את דעתם כדי לא להיתפס כלא יודעים/פגיעים. לשאול מישהו "תגיד מה אתה חושב על הכיוון הזה?", "מה דעתך על זה?" – זה לא חולשה, זאת עוצמה. אפשר לשאול ולהיות מושפעים מהדעות של אחרים – ובסוף לבחור בעצמנו.
מדוע חשוב לשלב פגיעות ניהולית וכיצד היא מחזקת את הארגון?
פגיעות בניהול הוא עוד נושא שהחלטנו לחשוף לאור, כי מה שלא מדובר, קיים, ומה שקיים – הורס, ומי שלא חולם – כועס… אז זיו העלה את הרעיון לנושא ולי זה מיד הזכיר את השיר של גלעד כהנא שיש דברים שצריכים להיאמר, ושחובתנו להביאם למודעות. התפיסה השגויה שלחשוף פגיעות היא חולשה – חייבת להשתנות.
דווקא מנהלים שלא בטוחים, שמאפשרים להטיל ספק ומטילים בעצמם ספק, שמוכנים להיות אותנטיים באמת, הם אלה שיוצרים סביבם אמון ואווירה של ביטחון וביחד. הם אלה שיצליחו ברגעי משבר לרתום את כולם ביחד למטרה משותפת.
אפשר לצפות בפרק המלא על פגיעות ניהולית
