פיטורים בארגון: איך מנהלים את התהליך נכון?
בישראל 9.55 מיליון תושבים, מתוכם כ-250,000 בלתי מועסקים, ולמעלה מ-150,000 משרות פנויות. בסוף 2021 היו כמעט 400,000 שכירים בחברות הטכנולוגיות בישראל (יוני 2022, למ"ס). בכינוס של ועדת המשנה לקידום ההייטק בישראל מדברים על גידול של 15% במספר השכירים בענף זה, מדובר בכ-180,000 משרות נוספות כבר ב-2026.
מהן הסיבות לפיטורים בתקופת משבר?
תהליכי פיטורים בראי שלושת עקרונות הניהול של שיטת אימ
מקרי בוחן ודוגמאות של תהליכי פיטורים
פיטורים - 9 עצות לאיך לעשות את זה נכון
פיטורים, לעשות את זה נכון!
חשוב לציין שהעצות הבאות אנין נוגעות לתהליכי פיטורים בשל הפרת חוזה, בעיות תפקוד ותפוקה או מורכבות התנהגותית, אלא לפיטורים הקשורים במהלך של הארגון בשל אילוצים כספיים ורצון להתייעלות וחיסכון. לארגונים ולחברות שעובדים עם שיטת אימ, התשובה ברורה, מהלך ארגוני סדור מקטין את הפרשנות, מגדיל את השיתוף ומייצר בהירות וביטחון דווקא בתקופה שבה אלה חסרים.
כדאי להקשיב לפרק 10 בפודקאסט הניהולי שכותרתו: פיטורים, תהליך מורכב ובריא או אסון ארגוני?
מחלקת משאבי אנוש – למרות שמדובר במהלך מורכב ארגונית ואנושית, מחלקה איכותית תוכל לפעול לחיזוק הארגון במקביל להכלה ויצירת סביבה מאפשרת ומרגיעה. המלצתנו היא שתהליך הפיטורים בחברה יהיה תחת אחריותה של מחלקת משאבי האנוש, ועם ליווי אישי של אנשי מש"א למנהלים השונים בחברה.
נמליץ לקרוא את המאמר "מנהלי משאבי אנוש אינם נמנים על המייסדים – מדוע?"
חשוב שכל מנהל יכין את עצמו למפגש עם העובד או העובדת שמגיעים לשימוע. להכין מסמך שמתאר את החוזקות והעוצמות שלהם, להעניק כמה עצות להמשך הדרך ולהזכיר שמדובר בתהליך שנגזר תחת אילוץ ולא בשימוע "רגיל". כמו כן, נכון להבטיח (ולקיים בהמשך) סיוע ותמיכה בחיפוש מקום העבודה החדש. בתוך כך, חשוב להיות שם עבורם ולאפשר ולהכיל כל תגובה מהצד השני. חשוב לזכור שעד כמה שהסיטואציה לא נעימה ולא נוחה לנו, היא פי כמה יותר מורכבת לעובדים עצמם.
המלצתנו היא כי במידה וקיימת האפשרות, לבצע את התהליך ב"אבחה" אחת, זאת גם לטובת האנשים שמהם נפרדים וגם עבור מי שנותרים בארגון. הרצון לעשות זאת "לאט ובשקט" מבלי לעורר סערה הוא לרוב מתכון לאסון. המידע אודות פיטורים הוא כזה שמתפשט "כאש בשדה קוצים" ובכל נקודת מעבר, הוא עשוי לתפוס צורות שונות והרסניות בשל פרשנות אנושית מוטעית.
בכדי להימנע מכך, נכון להחליט על יום-יומיים-שלושה שבהם מבצעים את שיחות השימוע והפיטורים. לאחר שיחות הפיטורים, חשוב שכל מנהל ישיר יקיים פגישה עם אנשי צוותו, ישקף להם מי סיים את דרכו בארגון (זאת אחרי שמי שסיים לא נוכח כדי לא להקשות עליו) ויאפשר שיח פתוח ומכיל הכולל, מחשבות וחששות, להן ינתן מענה כן ואותנטי. בשיחות, נכון להדגיש שהמשימות קיימות ועתה, כשיש צוות קטן יותר לטפל בהן, יש חשיבות גדולה להירתמות של כל מי שנשאר.
המטרה במסר הזה לייצר את ההמשכיות ו"להיתפס" על הדברים הבטוחים, זאת בכדי לשקם את תחושת הביטחון והיציבות.
כדי לקרוא את העצות שלנו במאמר על ההתפטרות הגדולה וכיצד להתכונן לבואה.
מומלץ לנצל את התקופה על מנת לייצר מפגשים בלתי פורמליים בצוותי הארגון, ובצוותים שבהם פוטרו עובדים ועובדות בפרט. הגעה למפגש חברתי משותף מחוץ לכותלי העבודה, הכולל שיח וקרבה אנושית מסייעים ללכידות, כמו גם להפחתת החשש מהלא-נודע.
יש חשיבות גדולה לשימור השגרה הניהולית והארגונית. "הטקסים" הקבועים כמו: ישיבת דיילי או סטנדאפ, ישיבת 1:1, הוויקלי, ישיבת הספרינט וכד', משמשים כעוגנים ומחזקים את תחושת המוכר והידוע. השיח על העתיד, על המשימות הבאות, השינויים החיוביים הצפויים, מוצר חדש או פיצ'ר שהולך לעלות -כל אלה הם שמייצרים תחושה של אופק ויציבות בזמני משבר.
להיכנס לפרופורציה – חשוב לזכור שמדובר בתהליך שבטווח הרחוק צריך להטיב עם הארגון ואנשיו, שלא מדובר בכאוס או באסון בריאותי, אלא במהלך ארגוני שסיבות כאלה ואחרות הובילו אליו. בתוך כך, מנהלים ומנהלות בארגון הם הגורמים שיכולים לעשות את התהליך בצורה הרגישה ביותר מול אנשיהם, זאת תוך הבעת הכרת תודה על מה שנתנו עד כה, נחישות, עוצמה ורוך, החשובים לתחושת היציבות בארגונם.